האק – שילדהאוס
כל משפחתה נשארה בפולין ואמה עודדה אותה להישאר בישראל ולא לחזור כי "מסתמן שתתחיל מלחמה".
מימין למעלה: יונה, שרה, אליעזר, הלנה
מימין למטה: _____________ חנה נוייבאואר, שמעון, טונקה
אחיה, יונה, גדל בבוריסלב שבמזרח פולין, היום מערב אוקראינה.
עד שנת 1943 הוא שרד את שלושת האקציות שהיו בבוריסלב בזכות היידע שלו כמכונאי וכשרברב. יונה עבד במכונות ובצנרת של שאיבת נפט (למקצוע קראו 'קלמפנר' בגרמנית) במחנה העבודה 'קושרי' של 'קרפטייאן אוייל'. חברה גרמנית זו ניצלה את האזור שהיה שופע בנפט.
לאחר מכן עבר לעבוד באותו מקצוע ב'סופיה גז' שהיתה בדרוהוביץ עד אפריל 44. משם נשלח למחנה פלשוב בפולין (קצת דרומית לוורשה) כחלק מ 1020 יהודים שהעבירו בטרנספורט. שם עבד תקופה של חצי שנה. לפי סיפורים שסיפר לבני המשפחה הוא היה העוזר של היינריך הימלר וזה כרת את אצבעו (לא ידועה לנו הסיבה).
אוגוסט 44 עבר בטרנספורט גדול למחנה הריכוז מאוטהאוזן, אוסטריה, שהיה אחד הקשים באירופה. במחנה זה כולם מתו. הוא הצליח לשרוד והוצב לעבודה ב 'גוזן 2' מפעל תת קרקעי לבניית מטוסי מסרשמיט – המטוס העיקרי של הגרמנים בתקופת מלחמת העולם השנייה. יונה בנה את המטוסים הללו (אמר זאת בעודו בחיים) עד מאי 1945 עת שיחררו את מאוטהאוזן ונגמרה המלחמה.
משם הוא עבר למחנה עקורים בלינץ שבאוסטריה (קרובה מאוד למאונטהאוזן) למספר חודשים ומשם המשיך לגנואה שבאיטליה, עלה על אניית המעפילים 'גולומב' והגיע לארץ במאי 1946.
יונה (עומד מימין) ליד אניית המעפילים באיטליה.
אף אחד מבני משפחתו חוץ מאחותו טונקה שהייתה בארץ לאורך המלחמה, לא שרד את השואה כולל אשתו ושני ילדיו – בן ובת.
בארץ עבד כמכונאי באגד, התחתן פעם נוספת בתקווה להקים פה משפחה מחדש ולחזור לחיות את החיים, אך לאחר מספר שנים נפטרה אישתו מסרטן.
טונקה ודב התחתנו ונולדו להם יוסף יעקב וחנה.
ליוסי וחנה נולדו יובל ויוני.
לקובי ובלה נולדו מיכל, דפנה וענת.
לחנה ושלמה נולדו טל, אבי ושירי.
