וגנר

נמסר על ידי יוסי וגנר, בן יצחק ז"ל, ירושלים

משפחת וגנר התגוררה בשכונת וולנקה בבוריסלב ברחוב ז'ילנסקגו מספר 109 מול ביתה של משפחת שפייכר. אב המשפחה, יוסף וגנר, נולד בבוריסלב, היה "מלמד" ובעל חנות לבדים. הוא ניהל עם אם המשפחה יענטה חווה וגנר אורח חיים דתי. למשפחה היו בת ו-3 בנים, חייה פייגה הבת והבנים: משה (סוכן מכונות תפירה "זיינגר ובדים), יונה (יונס), ויצחק (שימחה איז'יק). מעדותו של יצחק וגנר ז"ל ביד ושם עולות העובדות הבאות: בספטמבר 1939 נכנסו הרוסים לאזור בוריסלב. בתחילת 1941 גויסו כל האחים לצבא האדום. באותה עת נערך פוגרום ע"י האוקריאנים בו מצא את מותו אב המשפחה יוסף וגנר ז"ל. שלושת האחים : משה, יונה ויצחק שרתו בצבא האדום בכל תקופת מלחמת העולם השנייה. יצחק וגנר עבר את התקופה כחיל רוסי ונפל בשבי הגרמנים ב 1941 ביערות אסטוניה. זהותו היהודית נשמרה בסוד והדבר נתן לו את החיים. הוא ברח מהשבי כשקפץ מהרכבת שהובילה שבויים באזור לובלין (פולין) ביום בו ירד גשם זלעפות כאשר השומרים הסתתרו מהגשם וכך לא נתפס. הוא עבר את הדרך עד לבית גיסתו אשת אחיו (משה) בדרוהוביץ' שהייתה בהריון (המשך גורלה לא נודע). אחיו משה שהיה בצבא הרוסי לא ידע על היותה בהריון. משם המשיך יצחק בדרכו בחזרה לביתו בבוריסלב. בביתו מצא את אימו ואחותו. אחותו, חייה פיגה וגנר ז"ל יצאה מבוריסלב לדרוהוביץ' לבית בעלה. עקבותיה נעלמו ביחד עם תינוקה ובעלה וגורלם לא נודע. יצחק וגנר ז"ל בנה מסתור בבית לאימו חווה יענטה ולשכנים. באקציה החמישית בסוף 1942, היא נתפסה ונלקחה לקולנוע קוליסאום ומשם למחנה השמדה או ליערות. כדי להתקיים יצחק עבד בגטו בוריסלב בעבודות חוץ תחת פיקוח המשטרה האוקראינית. בעדותו הוא מציין כי היה עד לרצח היהודים בבית המטבחים בבוריסלב אשר בו הסתתרו בבונקר שנבנה שם. ב-1943 נשלח למחנות עבודה בכפייה בהם:פלאשוב, לויאליצ'קה, מאוטהאוזן, וגוזן 2 שם עבד כחשמלאי מטוסים במפעל "מאסרשמידט", עד לעלייתו לארץ ב-1946 באוניה "פלמ"ח. הוא נתפס ע"י הברטים והועבר למחנה בקפריסין וב-1947 עלה לארץ. האחים לבית וגנר הצטרפו לאחיהם יצחק בארץ ישראל משאיתרו זה את אחיו באמצעות מודעה בעיתון.

תמונות המשפחה: