סגל
נמסר על ידי חיים סגל, טורונטו
Chaim Means Life
נצחון החיים
אלבום תמונות משפחתיות
חלק 1
חלק 2
חלק 3
חלק 4
דברים שנאמרו לזכרו -נמסר על ידי משפחת גנני מקיבוץ מעלה החמשה בשנת 2018:
חיים סגל ז"ל
חיים נולד בשנת 1929 בעיר בוריסלב בפולין (היום אוקראינה) להוריו עמליה וברנרד סגל ולוסיה אחותו היחידה. ילדותו המאושרת, משחקי הילדות ושובבות הנעורים נקטעו באחת, עם פרוץ המלחמה בשנת 1941 וכניסת הגרמנים לעיר, והוא ילד בן 12 בשנות המלחמה האיומה ועד גיל 15 חווה אכזריות וראה את הצדדים האפלים ביותר של הנפש האנושית. חיים שרד כילד את השמדת משפחתו המורחבת ואת הקהילה היהודית בבוריסלב. האחריות הבוגרת והבלתי תאומן שלקח על עצמו ועל אחרים עם קשרי החברות האמיצים שיצר, עזרו בהתפתחותו ובהישרדותו. לא כילד מפוחד ומוכה טראומה אלא כילד לוחם, אמיץ, מלא תושיה ויוזמה.
בשנת 1947 עלה חיים לארץ הנכספת ארץ ישראל, באניה ששמה אין סמלי ממנה – עצמאות, זאת היתה המשאלה שלי אמר.
בישראל גר כעולים חדשים במחנה בהרצליה. עבד כקוטף תפוזים וכנהג ובכל עבודה שהוצעה לו. חיים התגייס לצבא שם גם פגש והכיר את בלה אשתו "זאת היתה נקודת מפנה בחיי, לראשונה יכולתי לספר את שעצרתי בליבי" וגם לה סיפר רק חלק מהזוועות אותם עבר. לאחר הצבא התחיל לעבוד כמהנדס אלקטרוניקה לאט לאט התחיל להגשים את חלום הילדות שלו לבנות בתים, כאשר קיבל הצעה לעבוד בחברת בנייה. בחברה הזאת למד את כל רזי המקצוע והתחיל לעבוד כקבלן.
בשנת 1977 היגר מישראל לקנדה והקים עסק כקבלן בנין. חלום הילדות שלו התגשם. בהתלהבות הולכת וגדלה בנה בתים ובנינים מסחריים בקנדה ומחוצה לה. חיים היה מאושר עם משפחתו בקנדה ואמר שזכה לחוויות נפלאות רבות כל כך בחייו, אבל גאוותו הגדולה ביותר היתה שבזכותו ובזכות יצר הקיום שהיה בו, משפחת סגל לא נמחקה מהעולם! חיים הקפיד לשמור על קשרים הדוקים עם שארית הפליטה של משפחתו הענפה - בישראל בן הדוד אברהם גנני בקיבוץ מעלה החמישה ודוד שניידר בבת ים.
את קורותיו כילד במלחמה והישרדותו המופלאה היטיב חיים לתאר בספר נצחון החיים שכתב בשנת 2002 . בסיום ספרו כותב חיים: לאחר ששרדתי את הוצאתי להורג ובחוזרי למקום בו התרחשה הזוועה לאחר שנים שמעתי את קולה של אימי בבהירות "אני רוצה שתחייה אחד מאיתנו חייב להשאר !" הבנתי את בקשתה, כדי שאשרוד ואחייה קראה לי חיים.
עוד מסביר חיים מדוע כתב את הספר: הדורות הבאים חייבים לדעת מה קרה שם, הם שייכים לדור שייצור עתיד של שלום.
אך סמלי הוא שחיים נפטר בערב יום השואה 2016.
השאיר אחריו את אשתו בלה 2 בנות ובן, נכדים ונינים.
יהי זכרו ברוך.
נצחון החיים
אלבום תמונות משפחתיות
חלק 1
חלק 2
חלק 3
חלק 4
דברים שנאמרו לזכרו -נמסר על ידי משפחת גנני מקיבוץ מעלה החמשה בשנת 2018:
חיים סגל ז"ל
חיים נולד בשנת 1929 בעיר בוריסלב בפולין (היום אוקראינה) להוריו עמליה וברנרד סגל ולוסיה אחותו היחידה. ילדותו המאושרת, משחקי הילדות ושובבות הנעורים נקטעו באחת, עם פרוץ המלחמה בשנת 1941 וכניסת הגרמנים לעיר, והוא ילד בן 12 בשנות המלחמה האיומה ועד גיל 15 חווה אכזריות וראה את הצדדים האפלים ביותר של הנפש האנושית. חיים שרד כילד את השמדת משפחתו המורחבת ואת הקהילה היהודית בבוריסלב. האחריות הבוגרת והבלתי תאומן שלקח על עצמו ועל אחרים עם קשרי החברות האמיצים שיצר, עזרו בהתפתחותו ובהישרדותו. לא כילד מפוחד ומוכה טראומה אלא כילד לוחם, אמיץ, מלא תושיה ויוזמה.
בשנת 1947 עלה חיים לארץ הנכספת ארץ ישראל, באניה ששמה אין סמלי ממנה – עצמאות, זאת היתה המשאלה שלי אמר.
בישראל גר כעולים חדשים במחנה בהרצליה. עבד כקוטף תפוזים וכנהג ובכל עבודה שהוצעה לו. חיים התגייס לצבא שם גם פגש והכיר את בלה אשתו "זאת היתה נקודת מפנה בחיי, לראשונה יכולתי לספר את שעצרתי בליבי" וגם לה סיפר רק חלק מהזוועות אותם עבר. לאחר הצבא התחיל לעבוד כמהנדס אלקטרוניקה לאט לאט התחיל להגשים את חלום הילדות שלו לבנות בתים, כאשר קיבל הצעה לעבוד בחברת בנייה. בחברה הזאת למד את כל רזי המקצוע והתחיל לעבוד כקבלן.
בשנת 1977 היגר מישראל לקנדה והקים עסק כקבלן בנין. חלום הילדות שלו התגשם. בהתלהבות הולכת וגדלה בנה בתים ובנינים מסחריים בקנדה ומחוצה לה. חיים היה מאושר עם משפחתו בקנדה ואמר שזכה לחוויות נפלאות רבות כל כך בחייו, אבל גאוותו הגדולה ביותר היתה שבזכותו ובזכות יצר הקיום שהיה בו, משפחת סגל לא נמחקה מהעולם! חיים הקפיד לשמור על קשרים הדוקים עם שארית הפליטה של משפחתו הענפה - בישראל בן הדוד אברהם גנני בקיבוץ מעלה החמישה ודוד שניידר בבת ים.
את קורותיו כילד במלחמה והישרדותו המופלאה היטיב חיים לתאר בספר נצחון החיים שכתב בשנת 2002 . בסיום ספרו כותב חיים: לאחר ששרדתי את הוצאתי להורג ובחוזרי למקום בו התרחשה הזוועה לאחר שנים שמעתי את קולה של אימי בבהירות "אני רוצה שתחייה אחד מאיתנו חייב להשאר !" הבנתי את בקשתה, כדי שאשרוד ואחייה קראה לי חיים.
עוד מסביר חיים מדוע כתב את הספר: הדורות הבאים חייבים לדעת מה קרה שם, הם שייכים לדור שייצור עתיד של שלום.
אך סמלי הוא שחיים נפטר בערב יום השואה 2016.
השאיר אחריו את אשתו בלה 2 בנות ובן, נכדים ונינים.
יהי זכרו ברוך.
