דרוהוביץ' בוריסלב והסביבה
אלה תולדות
יהודי דרוהוביץ', בוריסלב והסביבה ראו תקופות פריחה ושפל רבות, שנכחדו סופית עם השואה. הם אלה שפיתחו את אוצרות המלח והנפט בסביבתם לכדי תעשיה מתקדמת. מתוכם צמחו אנשי תרבות ורוח בולטים. בהשראתם ובפועלם הפכו את שתי הערים הקטנות מעיירות גליצאיות טיפוסיות, למרכזי תעשייה ותרבות משמעותיים.חיים וקהילה
חיי משפחה הדוקים וחיי נוער וקהילה תוססים חבקו קשת חברתית מגוונת, החל משועי הנפט ועשירי הקהילות ועד המשפחות הנזקקות ביותרנפט! נפט!
שאלה אל ההיסטוריה: מה היה קורה בבוריסלב, דרוהוביץ' והכפרים בסביבתן, אלמלא נתגלו שם דונג ונפט במאה ה-19?פרקי שואה והשרדות
אנחנו, ניצולי השואה, בניהם ובני בניהם מתחלקים לשתי קבוצות. אלה שסיפרו ועודם מספרים ואלה שלא הוציאו הגה.ארגון יוצאי דרוהוביץ', בוריסלב והסביבה
דרוהוביץ', עיר מחוז בחבל לבוב ובוריסלב, הכפר הסמוך לה, שכנו לרגלי הרי הקרפטים הנישאים ותושביהם היהודים עמלו את עמל חייהם בסביבה עוינת במשך מאות שנים, בדומה לעיירות יהודיות רבות אחרות בגליציה.
היה זה בבוריסלב, ששכנה כשמונה קילומטר מדרוהוביץ, כשיוסף הקר גילה את השימוש בנוזל השמנוני והמצחין שהציף את האדמה לאחר הגשמים. אחריו הגיע אברהם שריינר. הוא קרא לנוזל בשם נפטא, חקר וזיקק ופרץ את הדרך לעידן הנפט.
בוריסלב צמחה ודרוהוביץ' פרחה. העיירות הסמוכות בסביבתן התפתחו גם הן.
מאז סוף המאה ה-19 ובמשך עשרות שנים אחדות עד שנת 1939, קמו בדרוהוביץ' אנשי תרבות כסופר והצייר ברונו שולץ והמשורר ש. שלום, הציירים מאוריציו גוטליב, לאופולד גוטליב ואפריים ליליין, הוגים ואנשי מעש כליאון רייך, דוד הורוביץ ויבדל"א, פרופ' שבח וייס ואחרים.
32,000 יהודים חיו במחוז דרוהוביץ' לפני השואה. בסופה, נותרו 400 ניצולים בדרוהוביץ' ובבוריסלב שרדו 200 נוספים.
ארגון יוצאי דרוהוביץ, בוריסלב והסביבה הוקם בתל אביב בשנת 1947. ואולם ניצולי דרוהוביץ- בוריסלב החלו בקיום ימי זיכרון עוד ב 1946 (במחנה עקורים פרנוולד, גרמניה) הארגון דואג לאורך שנותיו לקיים טקס אזכרה ומפגש חברים מדי שנה. כמו כן הקים הארגון אנדרטת זיכרון בבית הקברות נחלת יצחק בתל אביב לזכר אנשי העיירות שנרצחו בשואה. לאחרונה שודרג אתר אינטרנט שמטרתו שימור הזיכרון והידע אודות קהילותינו ומשפחותינו. אנחנו מקיימים פעילות שוטפת העוסקת בהרחבת הידע אודות בני העיירות ופועלם וזיכרון הניספים בשואה, והפצתו בארץ ובעולם.
אנו פונים פניה מתמדת אל אלה ששרדו, אל בני הדורות הבאים ואל כל מי שקהילותינו יקרות להם על מנת להצטרף אלינו, לחשוף, לגלות ולשמר את מקורותינו המופלאים.